אני ואת מזדיינים,ביננו חם וסרג' גינצבורג שר בצרפתית משהו
שנשמע כאילו הוא נכתב בדיוק לרגע הזה. את שוב כמעט גומרת אני
לא נותן לך ,תגידי קודם שאת רוצה אותי.את אומרת וסיפקך מגיע ,
את מחייכת ונדמה שאת הכי קרובה למאשרת שאפשר, אנחנו שוכבים על
הגב עיננו לתקרה,אני מסדיר את נשימתי,מקשיב למוסיקה שעוטפת
אותנו,מפנה מבטי אלייך ואת מביטה בי .זה לא יפה לבהות את אומרת
,אני מסכים ובוהה בגופך הערום, מהופנט לפיטמותיך שקוראות תגר
על כוח המשיכה.

 אחר כך את קמה ומתקלחת ועכשיו המוזיקה היא מים ששוטפים את
גופך.הזמן עובר ולא שמתי לב את מופיעה בפתחו של החדר שערך
הרטוב מדיף ניחחות ממכרים ,לגופך חולצת כדורסל שלי שגדולה גם
עליי ותחתונים בגוון זרחני שתמיד שעשעו אותי ." בוא נעשה משהו
- קום כבר ". אני זוחל מהמיטה ,את במטבח מכינה קפה וסנדוויצים
עם ממרח שוקלד.אחריי חצי שעה אנחנו באוטו ,ברדיו יש הופעה של
להקה שנכחדה מזמן,אנחנו מזייפים את המילים ,את צוחקת אני מצטרף
ואומר שיש לי מצב רוח לקיטש אז אנחנו עוצרים בקיוסק שפתוח כל
הלילה וקונים כמה בירות, חבילה של נרות ,בוטנים אמריקאים ופסק
זמן כי בא לך משהו מתוק.כמה דקות נסיעה ואנחנו בפיסת חוף ים
חפה מאנשים מנסים להצמיד נרות שבת למכסה המנוע החם ,נשענים על
השמשה הקידמית ואוכלים בוטנים אמריקאים .
עכשיו אני מאושר ואת צוחקת בקול.