משענת לעת מצוא לך
זה כל מה שאני
עד שתחליטי לשלוף אותי
מן המחסן.
ובין חבריך -
גברים רבים מספור -
תופס רק מקום מיותר
כל הזמן,
אין מוצא מכאן.
אלמנה שחורה,
תפסת קרבן חדש
ובבוקר תזרי
שוב מלח טרי
על פצעי,
ורציתי את כל כולך
אך נפלתי אז ברישתך
ושם אשאר כל חיי.
ידיד לזרוק בו רפש
זה אני כמובן,
לוקחת אותי כמובן מאליו
בלי בושה.
ואצפה בך בין התריסים
מחבקת גברבר אל חזך
ואז תתיזי בו ארס מתוק,
תוך שניה
אין לו שום תקווה.
אלמנה שחורה,
תפסת קרבן חדש,
את ליבי כבר קבלת
אבל חיפשת
עוד ריגוש
ורציתי רק באושרך
אך נשארתי אז בשבילך
עוד כיבוש. |
