יום יבוא,
ובינתיים תעלה שמש,
הירח יאיר.
בינתיים אחכה, בינתיים אצפה
כל עוד תרצי, אני אמתין.
אסתפק בלראות שקיעות לבדי,
מדמיין איך זה יהיה איתך, צמודה לגופי.
בלילה, מאוחר.
רק דפנה, לצידי במיטה,
זאת הפנטזיה, בשורה שעברה.
לחבקה, במעין חיבור מושלם של גוף לגוף
לנשקה, נשיקה קטנה על הצוואר
צמוד לגבה, מנסה לנשום את נשימתה.
אני עייף, כבר לילה ומאוחר
חושב על דפנה, על חיבוק ועל מיטה
אם רק אוכל לשם את ראשי לידה,
לדעת שהיא שלי
אהיה לפחות ללילה אחד, אדם שלם
אם רק אוכל לאהוב אותה, כמו גבר לאישה
ולא כמו עכבר - פחדן, קטן, מעורר חיבה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.