פואמה מלנכולית. מוזיקה שלי, טקסט של הדס שטייין.
ועשן
מסלק מועקה
מסלק אכזבה
שילך. ודי כי.
אשבור כוס
רסיס יעוף
אל עיני הילדים
מתוך אכזבה
אכזבה שהייתה
מועקה שעכשיו
ועשן לא מסלק
לא יכול לסלק
אותי אהיה שם
לא אחכה
כי ילדי בוכה
הוא עיוור
ואין ילדים
עוד
לא פריון
כי רסיס פגע ברחמי
רחמי שלי
נשיות אבדה היא מועקה
ללא עשן שסולק
וביצית לא תהיה
רחמי מתרוקן מדם
כל חודש
לא אהיה אם
לא אנשק
אחבק
כי אתה
עיוורת עיני ילדי
ברסיס של כוס
שזרקתי עליך
ועף אל עיניהם
עיני ילדים
ילדים שלי
לא שלי
שלהם.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.