|
אני הולכת ברחוב ורואה דמותך,
משב רוח מעביר צמרמורת בגופי
כמו מגע אצבעותיך
קול הציפורים הרך מזכיר לי את שירתך
הן שרות לי סרנדות
הסרנדות שלך
אני נזכרת במגע שפתיך על גופי
סוחף אותי אל עולמות אחרים
עולמות שבהם זה רק אתה ואני
האוויר עומד, והריח המדהים של פרחי הלילך
מעיר זכרונות ממך
הם היו רדומים במוחי העצוב
העומד מלכת בנשיקתך
כמו דימעה שקפאה
זה היית רק אתה ואני, אני ואתה
אתה אדם אני חווה. |
|
|
נניח שבועז יחלק
את כל היוצרים
בבמה לעשרים
קבוצות, וכל
קבוצה תארגן
מדים משלה
ואימונים בשעות
לילה מאוחרות,
ונניח שנגיע
כולנו לרמה
מקצוענית ממש,
ונניח שיבואו
מכל קצוות
הצפונבון לחזות
בפלא, ונניח
שנקבע פה אחד
תאריך ובו ננהל
טורניר קטרגל
מותח על מנת
לברר אחת ולתמיד
מיהו גדול
מכדררי הבמה- אז
אני בועט ראשון
פנדל.
חרגול חושב
רחוק |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.