|
הבזקים של דמותך
מזמנים שבילינו ייחד
פוקדים אותי בשנתי
שכבר איננה שינה ערבה
וכבר איננה שנת מנוחה
זהו הזמן בו אני לבד
ודמותך עולה בזיכרוני
וליבי כואב
ונפשי בוכה וקפואה
ואף אחד לא יישן ליידי ולא
יכול להעיר אותי
מחלומותיי הרעים
ובבוקר כשיעירו אותי
ארגיש כאילו לא ישנתי בלילה זה,
ובזה שלפניו וזה שלפניו. |
|
|
אני מרגיש כאילו
שהלכה לי הבמה!
פרופ' ירמיהו בן
יהודה, בתגובתו
על מעשה היוצר
הדביל מהטכניון
שהרס את הרוח
הטובה של הבמה,
והוציא את המרצע
משק האשכים שהוא
נמנם בו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.