המכרסמת אותי
כי יש בי משהו כל כך נכון
להפריע לסדר הזה, דרכו,
שאני קורא לו, לעיתים,
קשירת עיניים
ולפרוע חשבון ישן
1=1
ואז אני נזכר
בערב החם ההוא
הגשת לילדים תפוח שהחול עושה לו רעש בשיניים
וחזרת לצידי ונשפת
"הם חופרים דליים
והבור מתמלא במים"
וחשפת ירכיים מבעד שמלה פרחונית
ודחקת בי לעזור להם
לפורר מחילה בהרמון.
"שגם מטוסים יוכלו לעבור"
אז עניתי לו שזה לא בשמיים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|