ולמה את לא יכולה להיות מאושרת
ממה שכבר קיים
למה את לא מפסיקה לבכות
על מה שמזמן זרקת לים?
כשהשמש מכסה בשקיעתה את הגלים
המצפון מכה בך ללא רחמים
אל תשאלי אותי למה האושר מאחר
כמעט תפסת אותו בבואו
אבל כשהחול נגע בו הוא התפורר
ורק טעם הפרידה נשאר ברור ומר
המגע החם שעל לבך, הפך פתאום לקר
הוא מביט בך במבטי כאב
אבל הדמעות סגרו מזמן כל דרך אל הלב.
יד מבקשת לנסות לגעת בחיים
ומרחוק נפתחת דלת למקומות הכי שחורים
העיניים הזרות שמתבוננות בך מקרוב,
לא יהיו כמו מגע הקסם הרחוק, שיודע לאהוב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.