היה זה קיץ והזיעה עוד לא יבשה על מצחי המחוספס
הבטתי מתחת לחלונות הקטנים , העגולים
וראיתי הורים - עושים אהבה
הבן שלהם , כך נדמה לי , יכל לקפוץ גבוה יותר מכולם
אז הדבקנו את נעליו לרצפה.
לא יכולתי לחכות-
אז לקחתי אותה מאחורה - והיא,
היא אמרה - " לך לך לרחוב המסחר"...
הלכתי-
והבאתי אותו.
הוא חיכה לי שם כבר זמן כלשהו-
כשהגעתי , הוא הסתכל עלי מכל הכיוונים ואמר לי
בוא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|