אני והוא הולכים כבר אולי שעה.
אולי אפילו יותר, אבל מה זה משנה, זה ניהיה עיניין יומיומי. כל
יום מאז אותו יום, הוא בטוח שהיום זה היום שלו, היום זה היום
שהוא משתלט על הגן. בטח, אם רק מישהו היה מגלה לו שהוא מתעסק
עם אלוהים. פעם אחת כבר ממש האמנתי לו. מכירים את המשפט: "אין
דבר העומד בפני הרצון"?
שטויות. חרא של משפט.
בטח שיש דבר שעומד בפני הרצון - אלוהים.
לבן זונה יש כח.
באותה פעם, הוא ישב לי על הראש:
"אני אומר לך צ'רבי, הפעם אנחנו נכנסים בהם, נכנסים באמא
שלהם!
משתלטים על הגן המעפן הזה, שולטים בעולם, חושך אני מפיל על
הבני אדם המסכנים האלה, חושך!"
לא התפתתי , לא שאלתי מה התוכנית הפעם. אבל זה לא הפריע לו:
"תשמע מה עושים: קודם כל, אני שולח ת'מעופפים, מורידים לו את
כל הקשתים הלבנים. אח"כ ממשיכים עם החי"ר, ידוע שהחי"ר שלנו פי
אלף יותר טוב, אין לו רחמים!
ופה בא השוס, מה תמיד עוצר אותנו?
הקסמים של גבריאל נכון?!
אז זהו. שלשום הייתי בשוק הפקיסטני בבלגראד, מצאתי איזה אחד
משוגע עלינו, משוגע! ניסה למכור לי כל מני חולצות שלי, כובעים
וכאלה. הוא אפילו אמר שהוא יכול לזמן אותי כשבא לו.
לא ממש התייחסתי לתמהוני, עד שהוא הוציא איזה כדור מתחת לשטיח,
ואמר שזה מנטרל השפע של קסמים טובים.
ברור שלא האמנתי לו בהתחלה, אבל אח"כ החזקתי את זה, והרגשתי
משהו...
אני אומר לך צ'רבי, אנחנו מנצחים את זה הפעם, בחיים גבריאל לא
יחשוב על זה!"

זהו - אני כבר הייתי שלו. הייתי בטוח שהוא צודק, לא מצאתי שום
פאשלה בתוכנית שלו, היא הייתה משופצרת עד הפרט האחרון.
התחיל הקרב.
זה נראה בערך כמו קרבות כאלה בלב אמיץ, רק בלי דשא או כל סוג
של אדמה. מצד אחד אש, מצד שני עננים.
הוא שלח את המעופפים, הוריד להם את הקשתים הלבנים, אלוהים לא
נלחץ, שלח את החי"ר שלו...מלווה בקסמיו של גבריאל.
כדי לא לחשוף את ההפתעה, הבוס שלי (בלי חפזון) נתן לקרב להמשך
איזה דקה או שניים, עם יתרון ברור לחי"ר של אלוהים, אבל רק
בגלל הקסמים. זהו, הוא שלף את הכדור השחור, וזה עבד!
החי"ר שלנו התחיל להכות בחי"ר של אלוהים. בלי הקסמים הם בכלל
לא היו משהו. תוך 20 דקות נשארו מספר בודד של מלאכי אלוהים,
מול כמה מאות שלנו.
ואז זה הגיע - השלב שלא צפינו.
אלוהים נכנס לתמונה. תוך 2 דקות הוא הוריד לנו את כל החי"ר
שנשאר.
ושלא תראו את הבוס שלי פרייאר, בכלל לא, הוא זינק לשדה הקרב,
מחק את הכמה בודדים שנשארו.
(אני? ברור שנשארתי בצד. אני יועץ תדמית, לא יותר.)
ואז זה קרה. הפעם היחידה בהיסטוריה.
אלוהים נגד הבוס.
הבוס היה מלא נחישות, אמונה עצמית ורצון.
אלוהים פשוט היה יותר חזק. הוא התאמן. כל מני שמועות רצות
בשמיים שהוא עבר גיבוש מטכ"ל, אבל אני לא קונה את זה. בסדר,
הוא חזק, אבל שכל זה ידוע שאין לו.
זה נגמר צ'יק צ'ק. אחרי 3 דקות של מאבק...לא כל כך צמוד,
אלוהים ריתק אותו לרצפה, וזה נגמר.
הם לחצו ידיים, החליפו מגבות, וכל אחד חזר לביתו.

"לא נורא צ'רבי, היינו קרובים, אני אומר לך, פעם הבאה זה
שלנו.
נשתלט על הגן הזה. כן, אני יודע מה תגיד, שזה לא שווה כל
המשאבים שאנחנו משקיעים, אבל אתה יודע כמה לוקחים כניסה לגן?
ואפילו שכל חודש הוא מעלה את המחיר באיזה 10 אחוז, הביקוש
ממשיך להיות בשמים. חבל שאצלי זה לא ככה. אני חושב שזה בגלל
שהתקלקל התרמוסטט"

אני אומר לכם, הבוס שלי, חרא של בוס, לא מבין כלום בתדמית, אם
הוא היה מקשיב לי הוא היה מגיע הרבה יותר רחוק...גם כן שטן.