ש. אסף / פינגוין 2 |
כשהקירות רועדים מהווליום
כל מילה נופלת כמו סלע
מאחורי כל מילה משפט
מאחורי כל משפט סיפור
אני רואה אותה נעה
חולצה לבנה על רקע שחור
כאילו גזורה ממקום אחר
כל כך תלושה כל כך לא שייכת
כל הוויתה אומרת
עוד מעט יבוא חבר שלי
ייקח אותי מכאן
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|