|
בדמדומי נפש העוכרת שלוותי/
אמצא התיקון לנהרות תקוותי.
אפסע בין גנים נובלים בשתיקה בעוד/
צעדיי מבלבלים כל רוח ענוותי.
היאך אבדיל במרומי כל גיבוביי?/
יען כי אשכול כל צמרת עלוותי.
אחיש מבטי הלוך ושוב, להיאחז/
בנוף זחוח של צחיחות חרפתי.
שם עומד אביר אכזר, כאן אכזב -/
להתאבל יחדיו על דול אהבתי.
לא עוד אייחל למחולת כפרתי,/
כך בה אבדתי בלי משוש דאבתי. |
|
|
יש לי כלב
לברדור, מה
שמאוד מרגיע
אותי, כי אם יום
אחד אני אתעוור,
לפחות יהיה לי
כלב נחייה, מה
שמדאיג אותי
באמת, זה מה
יקרה אם הוא
יתעוור,אבל זה
כבר בעיה שלו!
הדס עמיר,
מהרהרת במסעדה
תילאנדית כשרה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.