בדמדומי נפש העוכרת שלוותי/
אמצא התיקון לנהרות תקוותי.
אפסע בין גנים נובלים בשתיקה בעוד/
צעדיי מבלבלים כל רוח ענוותי.
היאך אבדיל במרומי כל גיבוביי?/
יען כי אשכול כל צמרת עלוותי.
אחיש מבטי הלוך ושוב, להיאחז/
בנוף זחוח של צחיחות חרפתי.
שם עומד אביר אכזר, כאן אכזב -/
להתאבל יחדיו על דול אהבתי.
לא עוד אייחל למחולת כפרתי,/
כך בה אבדתי בלי משוש דאבתי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.