והוא יושב, מדליק סיגריה של מחר,
ורק חולם, אולי זה עוד לא מאוחר
רוצה לחשוב, שבחיים יהיה לו טוב
(זה לא יקרה לו גם מחר...)

והוא יוצא, לראות דברים שלא ראה,
ולא מוצא, שוב את דמותו בתוך מראה
רוצה להיות, אחד שלא חייב לחיות
(זה עוד לא מאוחר...)

ברגעים של אמצע הדרך, הוא איבד את הרצון להשתפר,
ונשאר כזה בערך, מנסה שוב בעצמו להיזכר...
הם יגידו לו להשתנות, אבל הוא ירצה להישאר,
ברגעים של אמצע הדרך,הוא קובר...
שוב את עצמו, במציאות,
זה יום יפה היום לחיות... בשביל למות.

והוא חולם, לכתוב שירים עם משמעות,
זה לא יקרה, אולי בסוף גם הוא ימות
והוא חושב, אולי למישהו זה כואב?
(וזה עוד שיר בלי משמעות...)

והוא יבכה, אם הוא בסוף עוד ישתנה,
הוא בן 20, עובדה שזה לא משנה
רוצה להיות, אחד שלא חייב לחיות
(אולי בסוף הוא גם ימות...)

ברגעים של אמצע הדרך, הוא איבד את הרצון להשתפר,
ונשאר כזה בערך, מנסה שוב בעצמו להיזכר...
הם יגידו לו להשתנות, אבל הוא ירצה להישאר,
ברגעים של אמצע הדרך, הוא קובר...
שוב את עצמו, במציאות,
זה יום יפה היום לחיות... בשביל למות.

והוא יושב, מדליק סיגריה של מחר.
(זה עוד לא מאוחר..., היום.)