|
פיסת נייר בטעם מלוח
נר נחבא לקולות הרוח
לילה ליד ספסל זהוב
בורח מבועט מנשמות הרחוב
צליל מתכתי ולק שחור
משייף את ליבי על להב חד
אינני הולך לכיוון האור
אבוד לעולם ביערות עד
מעופף במקום בלי רצון לנוח
קיום שרוי באפס קלות
משנה לעד מצבי רוח
במחשבה שנייה לעזאזל המציאות. |
|
|
אם היו מפרסמים
כבר את הסיפורים
שלי, הייתי סופר
עשיר ונערץ ולא
הייתי צריך
לשלוח סיפורים
ל"יצירתי".
שמואל
איציקוביץ',
סופר מתוסכל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.