בעיר מרקש, במרוקו  אולם רחצה ענק מאוד מפורסם, מצופה כולו
בפסיפס צבעוני מהרצפה עד התקרה, שמו." חמאם"

ביום קיץ חם במיוחד. אימי לקחה את אחי הקטן ואותי איתה
להתרחץ.הנשים בכניסה, לא נתנו לי להכנס בקלות ואמרו לי לשבת
ולהמתין. לאחי נתנו להיכנס עם אימי היות ואמרו הוא  עוד "ילד"
ולא עשו לו בעיות. אבל עלי הסתכלו הרבה זמן עד שאימי אמרה להם
שאני רק ניראה גבוה .

"הוא עוד ילד אין לו זקן, לא"?

הם השתכנעו לבסוף ודחפו אותי פנימה לתוך האולם.

התפשטנו כולנו באולם הגדול והרחב יחד עם עוד עשרות נשים נוספות
שחלקם לא היו מרוצים מנוכחותי זרקו לעברי מבטים עוינים, וכיסו
את מה שיכלו לכסות עם כפפות הרחצה. והבטיחו להתלונן לבעל
ה"חמאם". השארנו את הבגדים שלנו באולם ,  אחר כך נכנסנו לחדר
קטן יותר, שהיה  חם במיוחד היות ומפתחו העליון נכנסו קרני
שמש, שחיממו אותו היטב. שהינו בחדר כרבע שעה אני לא הפסקתי
להסתכל ולהתפעל מהפסיפס הצבעוני היפה וגם מהנשים .

מהצד השני של החדר נפתחה דלת עץ גדולה וחורקת  ונכנסה אישה
גדולה ושמנה שכל לבושה היה שרשרת צדפים לבנים,   היא החזיקה את
הדלת וסימנה לנו בידה הפנויה  לבוא אחריה.  עברנו לחדר חם יותר
ומלא אדים, הסתכלתי על אימי וראיתי שהיא אדומה ומזיעה כמו חזיר
בר.

החדר אחריו היה עוד יותר חם ומהאדים בקושי ראיתי  את אמי ואת
שאר הנשים שהיו שרועים על דרגשי עץ לידינו, החדר האחרון היה
הכי  נעים , ברז מים קרים היה פתוח כל הזמן . אישה כפופה עם
כרס ענקית  שדיה ושיערה השחור מגיעים עד הרצפה, עסוקה בשפשוף
עד העצם של ילדה קטנה ורזה בעלת עניים שחורות ומבריקות.

אמי החזיקה בידה סבון ענק בצבע ירוק בריח שמן זית, שהביאה
מהבית.  התיישבנו ליד הקיר החלק, באחת מפינות החדר הקריר,
האישה בעלת שרשרת הצדפים עשתה  לנו סימן להתקרב אליה.

"דויד,אתה רוצה טיפול מיוחד של החמם"?!, שאלה אמי.

"לא, לא"!   עניתי.

היא הלכה ראשונה והתיישבה באמצע האולם והאישה לא מבזבזה זמן,
מיד החלה לשפשף את  גופה עם אבן,  אני נשארתי בפינה לשמור על
אחי הקטן שהתחיל לבכות.

שאלתי אותה כל הזמן:

"אימא, זה לא כואב"?, היא לא יכלה לדבר כל פניה היו מכוסים
סבון, אך עשתה לי סימן ביד, שלא.  

האישה הגדולה הזיזה את אמי השכיבה אותה על הבטן והחלה לסבן
אותה מכף רגל עד ראש עם הסבון הירוק בריח שמן הזית,  כשסימה
הושיבה אותה כאילו היא משחקת עם בובת סמרטוט, ושפכה עליה מים
קרים,  המים היו זורמים לכל אורך הגוף ושוטפים את הקצף הרב של
הסבון שעל גוף אימי, והתפזרו באולם.

בסוף הטיפול, אמי הייתה אדומה כעגבנייה ועורה המבריק נראה יפה
מבעד לאדים הרבים בחדר.

"עכשיו תורי אבל בלי אלימות". אמרתי לאישה עם שרשרת הצדפים.

התקרבתי בזהירות למרכז האולם וקיבלתי "טיפול מיוחד"שכלל גם
שיפשוף עם אבן מיוחדת, כמו הילדה עם העיניים השחורות
והמבריקות, אך נהנתי יותר ממנה.  

בגמר הרחצה לקחנו את הבגדים והתקדמנו לעבר השער. בשער נעמדה
אישה אחת גדולה  לא נתנה לנו לצאת, אמרה לי כשהיא מצביעה
עלי:"זאת הפעם האחרונה שאתה בא לכאן, אתה יכול להתרחץ עם
הגברים".

הלכנו לאכול את "הטג'ין" שאמי הכינה ,כי היינו מאוד מאוד רעבים
.