גרנו ב"מרקש" בעיר המוקפת מסתורין, בפטיו בקומת הקרקע,
הקירות מצופים פסיפס צבעוני קטן וצפוף עם מוטיבים מרוקאים
טיפוסים, הרצפה מכוסה אריחים ירוקים וצהובים,
נולדתי לקראת סוף מלחמת העולם השניה, רגע זה לא היה כל
כך פשוט, כשעמדתי לצאת לאוויר העולם המיילדת היהודיה לא
היגיעה היה נהוג אז ללדת בבית, אימי נכנסה ללחץ, אך לא לחצה,
התיישבה על כסא שמה רגל על רגל ולא נתנה לי לצאת היו לה צירים
וכאבים חזקים , ואני עבדכם הנאמן הרמתי ראש אך הוא נתקל במשהו
קשה, אחר כך ניסיתי לישר רגל וזה לא הלך, מסביב היה חושך
מצריים, לא היה לי כבר אויר רציתי לצאת צעקתי:
"תני לי לצאת" ! "תני לי לצאת"!
אך אף אחד לא שמע אותי, ממש השתוללתי שם עם הידיים והרגלים
הקטנות שלי.
כשהמיילדת היגיעה הרגשתי הקלה, כמה דקות אחרי זה שמעתי קול
צעקה עמומה כאילו מתוך בריכת מים,(זאת הייתה אימי) הרגשתי
לחץ רב בכל גופי, אחר כך ראיתי אותה את המיילדת הגדולה
במהופך, יצאתי סוף, סוף ראיתי אור בקצה המנהרה . בבית הזה
נולדתי.
העיר"מרקש" הייתה תמיד מוקד משיכה לאנשי בוהמה,
רומנטיקנים וסתם תיירים. כבר השם שלה מעורר אצל רבים ניחוח
אקזוטי ודימויים כמו דקלים דקים וגבוהים מלאים לעייפה בתמרים
מתוקים ועסיסיים, הצבע הדומיננטי של העיר הוא אדום, חמרה
והוא מתאים לה, היות והיא קרובה מאוד למדבר סהרה הענק
לחולות-המדבר, ים של דיונות חול אין סופי . שבטי הברברים
בבגדיהם הצבעונים, מוזגי-מים בתלבושת המסורתית. מסמטאות השוק
הצרות משם מגיע ריח תבלינים משגע. דוכני הירקות מלאים ירקות
מכל הצבעים, לשיא מיוחד היגיעה האומנות והבניה האנדלוסית
והערבית בארמונות והבוסתנים המפוארים . כל שושלת מלכים הוסיפה
לפי טעם התקופה, מבנים מרשימים עמוסים בעיטורים ערבים וספרדים
למדינה (העיר העתיקה) ועוד דבר שמושך אותך הם צבעי קירות
הבתים הזועקים אלך מרחוק, כתום, צהוב, כחול, ירוק ולבן
.שלל צבעים מדהים.
מידי ערב הורי היו גוררים אותי לכיכר ענקית "ההצגה הטובה
ביותר בעיר" היו אומרים לי: "בוא תיראה את הנחשים שאתה אוהב".
הדבר המלהיב ביותר זה תאטרון חי הקיים במרקש זה מאתיים שנה
לפחות "גמע-אל-פנה" שמו. זאת כיכר ענקית המוקפת בבתי קפה קטנים
וציוריים מעליהם מרפסות רחבות המשקיפות מלמעלה על הכיכר,
בכיכר דוכנים רבים למכירת מיץ תפוזים טרי וזה מושך תמיד
מקומיים ותיירים רבים הבאים ליהנות מהמופעים, לאכול ולשתות או
לקנות מזכרות זולות, השחקנים הראשים בכיכר הם רוכלים שונים,
אוכלי זכוכית, קוסמים, מגידי עתידות, מרקידי נחשי קוברה עם
חלילים, רקדנים, אקרובטים, קוסמים, רופאי אליל או מרפאי
שיניים בשיטות עממיות עקירת שן חינם ללא הרדמה.
הצטרפנו לאחד המעגלים הגדולים, שני נוכלים שלוקחים כסף ללא
תמורה, כך זה מתבצע: יוצרים מעגל ענק אחד אוסף כסף מהקהל
מאמצע המעגל חברו הרוכל יושב באמצע המעגל ומחפש דבר מה
בתיקו, הדבר נמשך הרבה זמן, כל הקהל ממתין להצגה אך היא לא
מגיעה, אנשים מתייאשים ועוזבים את המעגל ובאים במקומם פריירים
אחרים שמשלמים אחרי שראיתי את הנחשים, כמה ילדים קטנים בבגדים
בלויים וקרועים נדבקו אלינו ובקשים "קוקה קולה" וחזרו על זה
עד שפתחנו את הארנק ונתנו להם כמה מטבעות .
ישבנו כולנו על גג בית קפה המשקיף על הרחבה והזמנו תה ירוק עם
נענע, המלצר הביא לנו מגש נחושת עגול וגדול ועליו קומקום תה
מרוקאי טיפוסי בצבע כסף וכמה כוסות קטנים מעוטרים בפסי זהב
ומוטיבים מרוקאים והחל בטקס מזיגת התה, הוא הרים את הקומקום
גבוה ומזג תה לכוסות מבלי להחטיא, כשגמר למזוג לכוסות הוא שפך
אותם חזרה לתוך הקומקום וממלא אותם שוב בנוזל הצהוב שהיה כבר
קר וצבעו כעיני החתול .
|
