המשך לא מתוכנן ליצירה http://stage.co.il/Stories/143716


יום אחד חשבתי לעצמי-
אם אני מחפש תגובות ליצירה שלי (שהיא בעצם עלי), אז אני צריך
קורא שמכיר אותי הכי טוב.
ואז אמא נכנסה הביתה,
הראתי לה את היצירה והיא הגיבה בדיוק כמו שרציתי:
לא כמו האחרים שהתחילו לפלסף ולמצוא משמעויות בקשר לכוחות
עליונים,
אמא אמרה: זה יפה, זה פשוט, וזה החלק שאתה נגסת מהחיים.
היא גם עשתה מעשה נורא נחמד- יום למחרת היא קנתה לי מחברת
גדולה ואמרה שאני לא אצטרך לחשוב על מה לעשות עם הדף, כי תמיד
יהיו  לי עוד
אז בעצם מה שאני אומר
בעיקרון, כשמסתכלים על התמונה הגדולה זאת סך הכל יצירה

השנה אני כבר במגמות.
אני במגמת תאטרון.
נורא כיף להיות במגמה. תמיד רציתי לשחק ותמיד עניין אותי
תאטרון
הלכתי למגמה למרות שהיא נותנת את המינימום נקודות לבגרות כי
החלטתי שכנראה אני ימות מחר (ואם לא מחר אז היום אחרי זה) אז
אני רוצה ליהנות היום.
רוב הילדים במגמה לא היו חברים שלי שנה שעברה. אבל התחברתי
לכולם ממש טוב.
המגמה לא מלמדת אותי על אהבה, וזה דיי חבל.
אבל אני לומד לבד בדרך הכואבת ביותר של להתנסות....
אז כשאני מסכם את העניין ומסתכל על התמונה הגדולה זאת רק מגמה

עוד שנה מסתכמת לה
ועוד סילבסטר מגיע...
טירוף!!! מסיבות!!! שיגועים!!! שיכורים!!! קטעים!!! כיף!!!
והנשיקה של חצות.
לפני שנה זה קרה- עשיתי את הטעות של החיים, שתיתי וזה לא היה
בסדר-
נישקתי את החברה של החבר שלי!!! וזה לא שהייתי שיכור, זה לא
ששנאתי את חבר שלי, זה אפילו לא שנמשכתי לחברה שלו!!!
זה פשוט כל הרוח של הסילבסטר, זה עשה לי בלגאן במוח.
עשיתי טעות שאין לסלוח לה. אבל הוא סלח.... וה' נתן לי רשות
להמשיך בחיים.
אז הנה עברה שנה
ואני למדתי בלי שטויות... שרוח לא תשתלט אלייך
כי כשמסתכלים על התמונה הגדולה
זה סך הכל סילבסטר...
-
האמנתם לזה נכון?
שהלוח שנה אשם
טעיתם ובגדול!!!
אם בן אדם לוקח סמים אחרי שהוא גר עד גיל 30 בצריף עם עכברים
ונאלץ לשבת ברחוב בשביל כל פרוטה
תגידו שהמצב אשם, שהאיש פשוט היה חייב להתמודד עם זה ככה
למה לכם לשגות עוד פעם???
נראה לכם שהוא מצא סמים בצריף שלו ואז לקח אותם?
הוא חיפש את הסמים, הוא שקל את האפשרות, הוא ידע לקראת מה הוא
הולך....

וככה גם אני-
ידעתי למה אני הולך. וידעתי שלשניה הזאת אני אהיה שמח....

אז מה למדתי?
שאהבה היא כמו סם?
שאני אחראי על הכל?
או אולי לא למדתי כלום?!

אבל עזבו
כשאני מסתכל על התמונה הגדולה- זה סך הכל היום הראשון בשנה

עוד מעט הסילבסטר ואין לי ב זוג
אני רוצה להזמין ילדה מהמחזור מתחתי... כי אני יודע שאיתה אני
לא אצא אדיוט
כי ממנה אכפת לי. היא ידידה שלי....
וגם איתה אני לא אתנשק בחצות, אני פשוט אאהב אותה
להתנשק בפגישה ראשונה זה הימור גדול מדי ליחסים שלנו...
רגע
על מה אני מדבר???
עדיין אין לי את האומץ להזמין אותה
אוי אני דיי דביל...
עוד פעם התנסתי-
אסור לי לפתח ציפיות על בסיס של חלומות...
טוב.
אני יודע שהסיכוי הוא אחד למיליון, אך אם האל ירצה אז את אותו
יום אני אחגוג אם אותה ילדה שרק הצליל של השם שלה מעלה לי
חיוך-
צליל.

אז אני הלכתי...
אבל לפני זה אני אסתכל על התמונה הגדולה-
מה אני רואה?
פאזל אחד גדול.... לפחות יש לי את כל החיים כדי להרכיב
אותו....
-
-
-
נו... אז מה???
כבר ברחתם מאותו צינוק?
יפה...
אולי הפעם תראו שהחיים הם ברורים ברגע שמסתכלים על התמונה
הגדולה...
אולי