מר נעל קם בבוקר מוקדם והולך לעבודה.הוא לא שם בגדים ממש יפים,
למרות שיש לו.הוא עובד כפקיד במפעל נעליים.התפקיד שלו הוא
לדאוג שהנעליים מצוחצחות.הוא מרוויח משכורת מינימום ולא נהנה
מהעבודה.הוא חוזר בערב לכלב שלו - שרוך.הוא מכין ארוחת ערב,
ופותח טלוויזיה.מולו תוכנית סתמית, על אנשים סתמיים שעושים
דברים סתמיים בדרכם הסתמית, עד לסוף הסתמי בו הכול
משתבש.מתחילה עוד תוכנית, עם שני אנשים - אחד חשוב ואחד סתם,
והם מדברים על דברים סתמיים ברומו של עולם. מר נעל סוגר את
הטלויזיה והולך לישון.
בחלומו, הוא רואה את עצמו הולך לעבודה עם בגדים לא ממש יפים,
ודואג שהנעליים יהיו מצוחצחות.הוא מקבל בחלום משכורת מינימום,
וחוזר הביתה לכלבו שרוך. בדיוק אחרי שסוגר בחלום את הטלויזיה
והולך לישון הוא מתעורר.

פעם זה לא היה כך. הוא היה חולם על ללכת לעבודה בבגדים יפים,
לעבוד במפעל מגפיים במשרה בכירה ולקבל משכורת גבוהה, ואז לחזור
הביתה מוקדם לאישה.בימים ההם הוא היה קם מאושר. אבל מר נעל כבר
לא חולם חלומות כאלה.
ככה זה, כשאתה נעל. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.