|
כל-כך יפה
נחושת על לבן.
זכוכית כחולה נוצצת באור בין הערביים.
טבעת אחת
אצבע אחת
אלפי רסיסים של ירושלים.
ריקוד אחד מהיר, פרוע.
שיחה שקטה ברוח הקרירה.
חיבוק.
מונית.
אורות ירושלים.
חלום מתוק בדרך חזרה.
וריח וניל נישא בחלל האויר שלי. |
|
|
הלכתי לכיכר
רבין, איפה
שרצחו את רבין,
עמדתי בנקודה
שרבין עמד בה
פעם אחרונה,
עברה בחורה עם
כלב, בדיוק
כשחשבתי כמה חבל
שלאה כבר לא
בחיים, זה גרם
לי לזיקפה.
שאלתי היא:
האם אני
נקרופיל?
זאופיל?
או סתם
נוסטלגי?
יוסי עמוס חזה,
בשאלה ליגאל
עמיר או לאחותו
הדס עמיר, תלוי
את מי שואלים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.