אל תשירו לי שירים במזרחית ואל
תצרחו לי רוק כבד ואל
תדברו איתי על מוסיקה ולהקות וזיונים עם בחורים
ונשיקות עם בחורות
אל תשימו מנטה בנרגילה ואל
תערבבו לי אלכוהול ירוק וכחול ואל
תשבו כשיש מוסיקה וצריך לרקוד ואל
תנגנו את אותו השיר בגיטרה
הקלאסית שיש לי בשביל שאנשים שיודעים לנגן יפרטו לי
את אותו השיר
ואל תשכבו אצלי על המיטה ואל תעשנו אצלי על החלון ואל תסרטו לי
ת'דיסקים ואל תצפו בסרט שלי ואל תחטטו באלבום שלי ואל תעבירו
ביקורת טיפשית על השירים שלי ואל תגידו שאני מוכשרת ואל תחשבו
שאני לא
אל תזלזלו כשאני נוגעת אל תפחדו כשאני בורחת אל תצחקו כשאני
שותה אל תבהו כשאני מעשנת
אל תזלזלו כשאני אומרת שאני הפסקתי
אל תתחברו על המיטה שלי, אל תיפרדו על החלון שלי, אל תקראו את
הספר שקנו לי, אל תצטטו את אתגר קרת, אל תעריצו אומנים כהי
לבוש, אל תשחקו פוקר עם גפרורים ועשרים גרוש, על השולחן שלי,
אל תפרקו לי כיסאות, אל תאפרו לתוך כוסות, אל תגעו בעוגת מוס
שוקולד שלי, אל תהיו שטחיים, אל תכתבו בבמה, כולם פתאום כותבים
בבמה, אל תצפו שאני אשעשע אתכם כשבא לי פתאום לבדוק אי-מייל
ובעצם אל
תהיו פה.
אני מנסה להגיד לכם את זה כבר כמה זמן  עכשיו. כבר בוקר.

לכו.

(18.7.02, בוקר)