אני צריך פרופורציות.
כבר מזמן אני יודע את זה.
פשוט לא היה לי פנאי לטפל בבעיה ועכשיו יש לי .
אז אני נכנס לסופר ומסתובב קצת בין המעברים
שני חלב כמה בירות פיתות וכרוב אדום והנה המדף של
הפרופורציות...
וואו... לא חשבתי שיהיה כזה מבחר
יש פה פרופורציות בהמון צבעים וגדלים ואני לא כל כך בטוח איזה
מהן תתאים לי
בסוף אני מוצא זוג נחמד של השקפה מהצד בקופסה קטנה כמו של
טבעת.
אני משלם בקופה ומייד ממהר הביתה כדי להכניס מה שצריך
לפרופורציות.
אני פותח את הקופסה ומוציא את ההוראות:
"יש להיזהר בעת המילוי ולוודא לפני שסוגרים ששום דבר לא בולט
מהצדדים
כדי לא לאבד את הסיטואציה בשלמותה"
אני לוקח את הקשר שלי עם עם לי ושם אותו בתוך הקופסה ,
דוחס את הכל פנימה מנקה מסביב וסוגר.
כבר הקלה.
אני מניח את הקופסה על השולחן ומביט בה לכמה שניות.
ואז אני מסתובב לחולון ומסתכל קצת על הרחוב ילדה קטנה משחקת
קלאס עם חברה
שלושה חברה יושבים על ספסל באמצע השדרה מעשנים וצוחקים
ואני עם חיוך
מזמן לא הייתי סתם ככה עם חיוך.
אני מרים את הקופסה מהשולחן וניגש לחדר פותח את הארון ומוצא את
קופסת הנעליים עם הזכרונות
כשאני מניח בפנים את הפרופורציות אני רואה את תיבת ההכחשה שלי
וכמעט מתפתה לפתוח אותה ולזרוק מבט על האהבה שלי לדנה.
אבל אני עומד בזה יפה מחזיר את הכל לארון וחוזר לחלון
לחייך קצת.