|
אתמול היא צעקה
קולה אבד
אתמול היא הושפלה
היא שוב לבד
עכשיו היא צריכה לעזוב
לתמיד
לעולם לא לחזור
בעתיד
תמונה עקומה על הקיר
וריח בירה באוויר
בעיין הפנס הכחיל
והסיפור מחדש מתחיל
אתמול היא צעקה
קולה אבד
אתמול היא הושפלה
היא שוב לבד
עכשיו היא צריכה לעזוב
לתמיד
לעולם לא לחזור
בעתיד
הילדים עוד ישנים
ולא שנת ישרים
באמצע הלילה מתעוררים
ובוכים
אתמול היא צעקה
קולה אבד
אתמול היא הושפלה
היא שוב לבד
עכשיו היא צריכה לעזוב
לתמיד
לעולם לא לחזור
בעתיד
צלקת נוספת להסתיר
ושריטה להסביר
על הילדים לשמור
ואת היום לעבור
אתמול היא צעקה
קולה אבד
אתמול היא הושפלה
היא שוב לבד
עכשיו היא צריכה לעזוב
לתמיד
לעולם לא לחזור
בעתיד
עכשיו הזמן לעזוב
לקחת זמן ולחשוב
האם כדאי לחיות
בצורה כזאת?
אתמול היא צעקה
קולה אבד
אתמול היא הושפלה
היא שוב לבד
עכשיו היא צריכה לעזוב
לתמיד
לעולם לא לחזור
בעתיד
האם יש אומץ את הכל לעזוב?
השאלה נשארת ללא משוב
ימים יגידו אם נכונה בחירתה
אבל עדיין התשובה אינה בידה
אתמול היא צעקה
קולה אבד
אתמול היא הושפלה
היא שוב לבד
עכשיו היא צריכה לעזוב
לתמיד
לעולם לא לחזור
בעתיד
עכשיו היא עוזבת
לתמיד
לעולם לא חוזרת
בעתיד
12.2.2001 |
|
|
אני חושב שיש לי
זיקפה.
יעקב פופק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.