|
נושם ריחות מוכרים
שומע מנגינה מימים ישנים
אני רואה מה שאחרים לא רואים
את פנייך שם עמוק בפנים
עייף מידי בשביל לישון
נרדם בלילה לאור ראשון
כמו כל בוקר גם היום
אני לא מצליח לחלום
אני כמו מערבולת
סופג הכל ומתבלבל
מבפנים אפלה
מבחוץ ערפל
לא רואה מה שהולך בחוץ
מסונוור מהקיים בפנים
צומח כמו פרח בגן מת
מתגבר כשכולם מתייאשים
השקט סמיך מידי
המילים קורעות את האוויר
הביטו לעומק עיניי
את החושך אפשר להאיר |
|
|
כשאני רואה
אותך
אני רואה את מה
שבא לי לראות
אותך.
מתוך: "שירים
שמי שימציא אותם
פעם יהיה
אדיוט", א.
פוטין, עם עובד,
1956, עמ' 14,
ועוד כמה פרטים
לא חשובים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.