|
הוא מטפס ועולה אל השמשות השבורות.
מנסה להגיע אל כל החלומות.
עד שלבסוף הוא נוגע נגיעה חרישית
בלתי מורגשת במחשבה אמיתית.
מחשבה של שחרית ,
מחשבה של מנחה
והשלמה של ערבית.
לטפס ולהגיע עד כלות הכוחות
כמו נסיון לפתור חידה בלתי מובנת.
הסלעים והעצים נמסים בדרך אל הפיסגה
עד שלבסוף הוא אוחז אחיזה ממשית
ברגש לא מדומה.
כי לאחר האחיזה השמש וכל צבא השמים הם שלו
לנצח נצחים.
לפעמים מגיעות קרני השמש לתל הקדוש
ואז אפשר יהיה למזוג לשמחה
עוד כוס יין עגמומי .
הרוח תילל מול השקיעה האפלה
והסער ישאג קול תפילה אחרונה
בקרני שמש אלו יבנה מגדל בבל החמישי
שעליו יטפסו שאר בני האנוש מהסוג הלילי
כדי לתור אחר הגיג חתרני,
הקורא תגר על האש והחושך
ואת קיצו לא יוחיל
ונפשו לא תנחם. |
|
|
א - שמת לב
לזה?
ב- שמתי לב
למה?
א- לזה שאנחנו
כמו בדבר אחר
מידיעות... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.