רות אבישי-שוקרון / עטרת ראשי |
אסיר את הצעיף השחור
עד יתפזרו אבני יסורים יקרות
ונשבר העצב בתוכי,
כשתניח את הכתר על ראשי
ואכרע על ברכיי
יפתחו שעריי אתמולי
ללטף עינויי נפשי
עת תגע בפינתי הרדומה
לקלף שכבה שכבה
אשר אטמה
ויבוא אוויר לנשימה,
כשתניח את הכתר על ראשי
ואזעק אותך בשתיקתי
לא יהיה דבר בעינייך
זולתי
ואתה עטרת ראשי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|