עמדה הכוס על השולחן, שקופה, חלקה, עם ידית. אור המנורה
המשתלשלת מהתיקרה משתקף בה, בהירה, וחזקה, זכה כמו מים צלולים,
ויפה, יפה כמו מאה נערות אצילים.
"מעולם לא ראיתי יופי כזה מושלם בכזו פשטות רק כוס זכוכית לא
יקרה במיוחד ולא מיוחדת ללא כל קישוט ועיטור. יש בה משהו שקורא
אליך. לקחת את הכוס בידך להרגיש את ייחודה"
ללא פגם עומדת לה הכוס ארוכה וגבוהה בדבר כזה פשוט נמצאת
השתקפות העולם. כוס בירה פשוטה ללא כל קישוט וללא עטרה
"לקחת ולדעת שבריריות ורגישות נתונה בידים מגואלות הדם בידיים
חזקות חטפוה הכוס.חיים רכים אילו, חיים קשים אילו חיים, או
חיים אילו"
ואף השברים עמדו בגאון שקופים חלקים ואור המנורה משתקף בהם
"האם התכוונתי? לא. זה לא היה בכוונה. רצח הוביל לחיים חדשים"
עמדה כוס אחרת על השולחן. |
