את לבד, ואני לבד, שנינו לבד.
את שמה לב? בואי תהי חברה שלי?
מה איכפת לך, נו?
תראי, לא חייב לעשות שום-דבר מיוחד, אפשר רק לשכב כאן ולהחזיק
ידיים. נכון שאת יכולה להגיד לי לא, בגלל אלף ואחת סיבות,
אבל אז את תהי לבד, ואני שוב אהיה לבד, ואף אחד לא מרוויח.
את אפילו לא צריכה לדבר אם אין לך מה להגיד, אפשר לשתוק, נשתוק
ביחד. אבל תחשבי על זה, אם למשל תתעטשי, אני ישר אומר לך
"לבריאות!".
מה את אומרת?

אני מכיר אחד שחטף התקף-לב, דווקא בגיל נורא צעיר, אבל לא היה
לו אף אחד שיזמין לו אמבולנס, אז הוא הזמין לעצמו. התקשר למד"א
ואמר שנראה לו שיש לו התקף לב, סיפר מה הוא מרגיש, נתן
ת'כתובת, נשכב על הספה וחיכה.
אמבולנס, את קולטת? זה לא שהוא הזמין פיצה ושאלו אותו, איזה
תוספות? משפחתית עם שתייה? אם תוסיף שקל תקבל קוקה-קולה, לא.
לא שאלו אותו, כי אין אמבולנס עם פטריות או זיתים, ושם אם אתה
רוצה קולה אז אתה צריך לסדר קומבינה עם האינופזיה. אז לא שאלו
אותו.
נו ותגידי לי, כשאת שומעת דבר כזה, את לא רוצה להיות ביחד? לא
עדיף?

לא תמיד הייתי ככה שתדעי לך... פעם הייתי הרבה יותר בן-אדם,
אבל כל החרא של העולם הזה, וזה מה שנשאר ממני וזה גם במזל
שתדעי לך, במזל. ולמי את חושבת שהוא חיכה? חיכה שהאמבולנס
יגיע? חיכה למוות? או שבכלל חיכה לפיצה? כי התקף לב, לכי תדעי
איזה מחשבות רצות לבן-אדם בראש.

3500 ערוצים, טלוויזיה בלווין, ומה כל זה שווה? כלום, אתה לא
רואה כלום, לא משנה כמה ערוצים, כלום אין לך מה לראות. ידעתי
שזה בזבוז, מהתחלה ידעתי, עוד איך שהטכנאי בא להתקין וכל הזמן
שעשה חורים בקיר חייך כמו איזה בן-זונה שרוצה רק לדפוק אותך
ואחר-כך לספר לחברים שלו.
מה אני צריך את כל זה על הראש? סתם לא לישון בלילה ובשביל מה?


איך שבא האמבולנס את חושבת שהם בכלל דפקו לו בדלת? לא דפקו,
נכנסו שניים, דווקא די צעירים, החלוק של ההוא בכלל לא היה
מכופתר, כולו מלוכלך מחומוס/טחינה בשרוול, קצת מגעיל, את לא
חושבת? את בכלל מקשיבה לי? מקשיבה לי?
וההוא מסכן, לא אבד ת'הכרה אפילו, סתם שכב על הספה ולא היה לו
חשק לדבר. אבל הם לא שאלו כלום, תפסו אותו ודחפו אותו כמו איזה
אפס לתוך האמבולנס. לא נעלו ת'בית, רק סגרו ת'דלת. ואם יפרצו?
ואם הוא קנה בדיוק מערכת קולנוע ביתית? והוא מתפתל מדאגה שם על
האמבולנס המסכן הזה, לא יכול לדבר מילה, למה את חושבת שהביטוח
יכסה משהו? גם ככה עד שיגיע הכסף כבר ימציאו משהו יותר טוב
מהדיוידי הזה שקנה בדיוטיפרי.

סגרו ת'דלתות ונסעו, דחפו אותו לאיזה מחלקה של זקנים, סתמו לו
ת'פה. כל היום הציפצופים האלו שיגעו לו ת'שכל עד שהתפלל שימות
כדי לא לשמוע ת'פעימות לב המזדיינות שלו במוניטור. את מאמינה
לזה?
ואי אפשר לשים את זה על רטט. את יודעת כמה עולה אשפוז? ים בכסף
אני אומר לך, ים בכסף. חרא מדינה.
איך שיכל לעמוד על הרגליים, יצא למרפסת של בית-חולים, הוציא
מהחליפה שלו של אותו יום קופסא ומצית והוריד צרור של לפחות 4
סיגריות ברצף.
עכשיו שיתפוצץ העולם.

נו, אז מה את אומרת? את רוצה להיות חברה שלי? למה את ככה?
טוב, אבל מה אני יודע איזה מחשבות רצות לבן-אדם בראש,
עוד שנייה אני גומר איתך פה,
זורק אותך לוואדי ושיאכלו אותך באדווים מצידי.

נו, אז מה את אומרת?