סיון גבאי / השמים נשכחו |
קידמו משב כפור זך,
עת הפציעה חשכה.
רעלת העננים הדקיקה טרם ניסוטה
דבר לא נותר זולת יופי מכאיב,
טמיר ומתלהט
כחדווה זעירה הקורנת על רקע הצער.
השמים נשכחו.
אי שם סחרחרות כוכבים בנתיב האינסוף,
בינות הלמות חלום מצועפות
נוצרות טיבו של זכרון מעורפל,
רכון באצילות כמוסה
והרי היא שם.
כלואה.
נוכחות פועמת ודמומה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|