|
אני שוכבת ואיש אינו מניח לי
ואיש אינו נושם את נשמתי במקומי
ואיש אינו נוגע בי
במקום שהכי כואב
ואיש אינו יודע מי אני
היום
מוזר איך שאת בוחנת אותי
בכזו עדינות ששייכת רק לך
מוזר איך שאת בוחרת
באנשים הלא - נכונים
שמשרים עלייך הרגשה
של נחיתות
כף רגלך מתחספסת על
שברי הזכוכית
ודם ניקז ממנה לאט
ואיש אינו מניח לך
ואיש אינו נושם את
נשמתך במקומך |
|
|
אני שונאת את זה
בפה,זה חמוץ
ומלוח הטעם הכי
מגעיל בעולם
והצבע הלבן
והדוחה שלו...
איכס
אבל מצד שני זה
ממסטל ללקק
טיפקס
מכורה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.