יושבת במיטה, שלוש לפנות בוקר, שומעת לד-זפלין. אין לך משהו
יותר טוב לעשות ביום כזה. מתחת לראש שלוש כריות, מתעמקת בסולו
שג'ימי פייג' דופק שם בדיסק. על מה את חושבת? עוד לא החלטת, על
הרבה דברים, כמה קיטשי. עוד לא גילית למה אתמול היית בכזה
דיכאון, וכבר את מתחילה דיכאון חדש.
את יכולה לפתוח מזה עסק. כל יום את ממציאה דיכאון מסוג אחר, רק
בשביל שיהיה לך על מה להתעצבן וממה להתאכזב. וזה עובד. זה ממלא
את החיים כמו שצריך: קמה בבוקר- אין לך חשק לצאת מהמיטה. נכנסת
למקלחת- לא רוצה לסיים. מאחרת לבית הספר- רוצה להרדם. ישנה
שלושה שיעורים-מתעוררת בהפסקה השניה כשלידך יושבת חברה טובה
שלך.
לכי תדעי מה היא עשתה בשלוש לפנות בוקר. ועכשיו את מנסה להרדם
שוב, אבל המחשבה על מה היא עשתה בשלוש לפנות בוקר מציקה לך. את
רואה שגם היא בדיכאון. מעניין אותך אם היא הקדימה אותך והגיעה
לדכאון כשאת עדיין לא הגעת אליו או שהיא נרדמה אתמול בארבע
אחרי הצהריים וקמה היום בשמונה בבוקר, כמו שאת עשית לפני שבוע.
במקרה הזה את הקדמת אותה בשבעה דכאונות.
יושבת על הרצפה, חמש בבוקר, סכין יפנית ביד. אין לי משהו יותר
טוב לעשות ביום כזה. לא שומעת כלום, לא חושבת, ממלאה את החיים
שלי כמו שצריך בדיכאון: קמה בבוקר- סוחבת את עצמי למקלחת לשטוף
את הדם מהלילה. נכנסת למקלחת- מתקלחת, כי אין יותר מדי ברירות.
מגיעה לבית הספר שעה לפני הזמן, יושבת ומחכה שהחברה הטובה שלי
תגיע. היא מגיעה באיחור ונרדמת לשלושה שיעורים.
אני מתיישבת לידה בהפסקה השניה והיא מתעוררת, היא מסתובבת ואני
רואה שהיא בדיכאון. מה היא עשתה בחמש לפנות בוקר? היא היתה ערה
או שהיא נרדמה בשלוש לפנות בוקר מנסה להתעמק בסולו של ג'ימי
פייג' כמו שאני עשיתי לפני שבוע? אם זה ככה, אז הקדמתי אותה
בשבעה דכאונות.
אולי יש סיבה לדכאונות שלך, אבל פשוט עדיין לא גילית מהי, או
אולי כבר גילית ושכחת, או שאולי כבר העלית את הסיבה הנכונה
כאופציה אבל מתוך הגיון החלטת שזו לא הסיבה. בתור אחת שמכירה
את עצמה טוב לא היית אמורה לחשוב בהגיון.
אני יודעת שיש סיבה לדכאונות שלי. גיליתי מזמן מהי. פעם כבר
שכחתי מהי, אחרי שהעליתי את הסיבה הנכונה כאופציה ובגלל ההגיון
החלטתי שזו לא הסיבה. אבל עכשיו אני בטוחה. ואני מכירה אותך כל
כך טוב, אז אני לא חושבת בהגיון.
ובכל זאת נדמה לי שעקפתי אותה בדכאונות. אני גדולה ממנה בארבעה
חודשים, אז נגיד שהיה לי פור של שלושה חודשים ושלושה שבועות.
אבל התחלתי קצת יותר מאוחר ממנה עם ההמצאות האלה.
נו, מה נראה לך? עקפת אותה? אף פעם לא תדעי כי לאף אחת מכן אין
את האומץ לשאול, ובכלל עוד לא העזת לחשוב על לשאול. אבל היא
התחילה עם זה קצת אחריך.
ג'ימי פייג' מנגן ממש טוב. והוא גם חתיך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.