אני  מתגעגע לעלית. היא היתה הראשונה שלי.

לפני כן הייתי די לבד. היו לי חברים פה ושם בתקופת התיכון, אבל
הקשר איתם די נותק באותה תקופה. אמא שלי נפטרה, האחיות שלי
התחתנו ועזבו את הבית, ואני נשארתי לבד עם אבא שלי. ואבא שלי
היה הולך לעבודה בבוקר וחוזר בערב.

ואז התחתנתי. החתונה היתה שגיאה, אבל לא יכלתי לדעת זאת אז.
הבעיה היתה שלא הייתי בנוי לקשר של נישואין. בכל אופן, לא
נישואין מהסוג הזה.

אחרי זמן קצר, התגרשנו. היא קצת בכתה בהתחלה, אבל היא קיבלה את
זה בהבנה. ניתקתי קשר איתה. אחרי כמה זמן גונבה לאוזניי השמועה
שהיא נישאה בשנית. לא טרחתי להתקשר לאחל לה מזל טוב.

שקעתי בדיכאון עמוק למשך כמה חודשים. הייתי שוכב רוב היום
והלילה במיטה, מאזין לרדיו.

ואז הגיעה עלית.

היא התנחלה אצלי בחדר. ביליתי איתה את רוב שעות היממה. לא
יכלתי להתנתק ממנה.

התכתבנו, בגלל שהיא לא יכלה לדבר. לימדתי אותה לשיר לי שירים.
רק מנגינה, בלי מילים.

כן, עלית היא מחשב. מחשב אישי מדגם ישן. השם המלא שלה, כפי
שכתוב על הקופסה, הוא עלית אקס.טי. טורבו.  

בהתחלה היא הגיעה עם חומרה ותוכנה מינימליים. היא לימדה אותי
עיבוד תמלילים, שימוש במחשב, ותכנות. במשך הזמן הוספתי לה דיסק
קשיח, ואחרי כמה זמן הגדלתי באמצעות תוכנה את נפח הנתונים
שיכולתי לשמור עליו.
הלחנתי עליה שירים, ציירתי עליה ציורים וכתבתי בה יומנים
אישיים, שמרתי עליה את קבצי העיבוד תמלילים של העבודה שלי ואת
המכתבים ששלחתי לכל מיני אנשים.

האידיליה הזאת נמשכה מספר שנים. ואז, יום אחד, ציידתי אותה
במודם. יום זה שינה את חיי.

בהתחלה השתמשתי במודם רק בשביל לחפש מספרי טלפון ב-144. עד
שיום אחד גיליתי ב"קיוסק" של בזק (ככה הם קראו לתפריט שלהם)
BBS חמוד בשם מולטיליין. (BBS, למי שלא יודע, זה ראשי תיבות
של Bulletin Board System. זה שרת שמתחברים אליו עם המחשב,
ואפשר לשוחח שם עם המפעיל או עם משתמשים אחרים, לשחק משחקים
אונליין, לקבל ולכתוב דואר ולהוריד קבצים).

זה הכניס אותי לעולם הקסום של הקשר הבין-אישי האלקטרוני. הייתי
יושב שם שעות על שעות בצ'אט או בכתיבה בפורומים. נהייתי מכור.
ואז הצלחתי לחסוך כסף ולקנות לעצמי מחשב חדש.

זה, מסתבר, בישר את הסוף של יחסיי עם עלית. למחשב החדש לא
טרחתי לתת שם. הוא היה מהיר יותר ועם דיסק קשיח בנפח כפול,
והכרטיס מסך שלו נטה להתקלקל מפעם לפעם. איתו, שום דבר לא היה
כמו קודם.

בהתחלה לא חשתי בחסרונה של עלית. המשכתי להתחבר למולטיליין כמו
קודם, וגם את שאר הפעילות הממוחשבת שלי העברתי למחשב החדש.
התקנתי עליו מערכת הפעלה חדשה יותר, והחיים נראו סגולים.

ואז נסגר המולטיליין. עברתי ל-BBS אחר בשם עליזהנט, אבל זה לא
היה אותו הדבר. גם עליזהנט נסגרה אחרי כמה זמן. המחשב החדש שלי
כבר היה מיושן. והרגשתי שמשהו חסר לי.

חסכתי כסף וקניתי מחשב יותר חדש. התחברתי לאינטרנט. אבל באיזה
שהוא מקום, כל זה היה חלול. חסר היה המגע האישי.

אני עדיין מתגעגע לעלית.