|
בעשר הדקות שנתת לי
מתחתי קווים בין ניגודים
שהצטלבו כמו שרוכים
בנעל צבאית גבוהה.
הבטחת לי שלא תצא מהקווים
ותצבע רק במסגרת,
ואני הבטחתי להסתכל רק קדימה
ולא לראות דרך המראה אותיות הפוכות.
גם היום אני נבהלת ממראות שבורות,
ואתה מקים מגדלי שן מזכוכית.
כשאתה עוד מילאת מסגרות אני כבר אז.
חיכיתי לך. |
|
|
אח, כשהייתי
ילד.. איך הייתי
מתעלל בגננת חוה
ואחר כך במורה
יוכבד.
והילדים, כולם,
היו פוחדים ממני
ותמיד נתנו לי
לנצח
בגוגואים..
אין , אין,
ישראל היה מלך
הילדים.
אחד ישראל,
נזכר בנוסטלגיה
בילדותו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.