שוכב מולי בחור ערום ומחכה שאני אעשה לו טוב.
אני עושה לו ביד, עולה ויורדת, הוא מבקש שאני אנשק אותו בגוף.
אני עוצרת, ומסתכלת.
הוא מבקש שאני אמשיך.

אני לא רואה טעם במגע של תשוקה, חיכוך יד באיבר המין, אני רואה
אותו נהנה, אני מרגישה אותו גומר, אני לא מוצאת טעם בכך, אני
לא אגע בזה עם הלשון, ובכל מקרה אין טעם, אנ'לא מרגישה
ת'עוצמה, גירוי, חיכוך, צמרמורת, הנאה עילאית.
זה נחמד אבל לא בשביל זה
אתה אוהב אותי ולא בשביל זה
אני נוגעת בך.

אני לא מוצאת בך טעם.
אני שונאת ללכת למסעדות ובתי קפה
אני שונאת שאתה חושב שנעשה משו רק כי שחינו בעירום, במן אקט
שובבי התבגרותי שכזה
לא הכל חייב להוביל לאקט מיני
אני שונאת ללכת איתך למועדונים כי התחלת להתלבש כמו ערס
אני שונאת שאתה לא מצליח לתרגם ת'מחשבות שלך למילים
אני שונאת שאתה לא מבין את השירים שלי
אני שונאת שאני צריכה לחכות שבוע עד שאני רואה אותך
אני שונאת שאני צריכה להשאר נאמנה גם כשיש מסביב אלכוהול
ומוסיקה והרבה בחורים שחושקים בי
וגם כמה בחורות לפעמים
אני שונאת שזה משנה לך כשאני מתנשקת עם חברות
ועוד יותר שונאת כשזה לא משנה לך
אני שונאת לגעת, שונאת את עצמי, שונאת ת'אובססיה למיניות,
שונאת אנשים, שונאת חרמנות, שונאת שעומד לך, שונאת שנפלט,
שונאת שאתה גומר מהר, שונאת כשזה נמשך כ ל  כ ך  לאט.

אבל אני ממש אוהבת
אותך.
כי אתה אוהב אותי ומחזיק אותי ומאמין בי כל כך.
ואני משחקת במיניות ומדברת במיניות ושותקת במיניות
אבל אני נוגעת
בפחד.

יום אחד ימאס לי ואתה תתהה
מה פתאום אני שונאת
ומתי בכלל הפסקתי לאהוב.
ואני אדע שלגעת זה אמיתי
ובכל זאת כנראה שהחזקת אותי
יותר מדיי
(אתה יפה שאתה ערום אני לא יכולה להיות ערומה אני אחרת אני רעה
אני עקומה אני יפה הכי יפה ואי אפשר לגעת בי לא יודעת לגעת לא
רוצה לגעת לא נוגעת לדעת)
יותר מדיי קרוב