|
אנחנו לא מדברים על לשכב.
(לא אומרים "להזדיין")
אנחנו מדברים
אהבה.
(באמת.)
אנחנו צופים בשקיעה (אורות של מועדון מסריח)
ומחובקים בזריחה (אלכוהול זורם בדם)
אנחנו מדברים על אלוהים (מתרומם זקן מקריח)
שופטים אנשים אחרים (אלה שהיו ואלה שאינם)
אנחנו נוגעים כמו שהייינו
(רוצים.)
אנחנו לא מדברים על לשכב.
אנחנו קונים צמידי חוטים וספר של אתגר קרת
(אני קניתי קונדום בטעם תות וספר של פוקו, פילוסוף)
אני בוכה לפעמים כשאתה נוגע בי
(אתה רק שמח שהצלחת להפשיט אותי סוף סוף)
אנחנו לא מדברים על זוגיות ולא חוגגים תאריכים
(צבא ומדים זה מרחק מעושה)
יש נתק בין הרגש שלך למה שמתבטא במילים
(זה באמת לא עד כדי כך קשה)
אנחנו לא מדברים על לשכב.
אנחנו מדברים על ליסוע לאילת ברגילה הראשונה
(לשכב)
אנחנו מדברים על געגוע ועל טלפונים שאני לא עונה
(לשכב)
אנחנו מדברים על מיסטיקה ודרך חיים שונה
(לשכב)
אנחנו שונאים את מיכלי ואיך שהיא זונה
(לשכב לשכב לשכב)
אנחנו ביחד, שיא לשנינו, חצי שנה
(קצת קרוב, יותר קרוב, הכי קרוב)
אנחנו לא מדברים על זה
אבל תמיד יש פעם ראשונה
(לאהוב) |
|
המערכת, בתכלס,
הם חבר'ה
שנונים, אבל
כשזה מגיע
לקווים
אישיים...
-שפרירית,
גם אני רוצה.
("האמת
בסלוגנים")
תגובת מערכת:
פסים. פסים
אישיים. וכן,
אלפי הסלוגנים
שאת שולחת לא
מתקבלים, כי הם
לא. לא שנונים,
ולא אישיים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.