יולי ויצמן / בראשית |
תגע,
חריצים על עורי
סימנים.
אל תבקש
תסלח,
ראה בי את שאני -
עומדת מולך
מעורטלת
פנימה וחוץ
עבורך.
אל תשכח
שעות
בהן ביקשתי
רק את שאינני יכולה
לתת.
אהבתי לך
כמו מנת יסורים
כמו חזון אחרית
כמו בראשית.
לרועי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|