|
בודדה אני
ודרכיי קשות
על כל שביליי
אבנים חדות
ונפשי שותתת
מיזע ודמעות
וכל שארצה
רק אור נגוהות.
מה אבקש
מאותו האדם
אשר לי נתן
שביב של אור ונדם
אשר הייתי לו
כמו מלכה שחלם
ועיניתי נפשו
עד זוב דם - לעולם.
האמת צורבת
ולא מניחה
אותי מתעבת
באובדני היא רוצה
חותכת אותי
בשביבי הגיון
פוצעת לבי
בחודו של חלום.
נפשי סוערת
כמו הגלים
אל הים יזרמו
עוד מים רבים
ואני אז אבחר
באחד השבילים
ואלך בו דומם
אל ימים אחרים. |
|
|
אם אני שוכב עם
חווה והיא עצם
מבשרי...זה נקרא
אוננות?
אדם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.