הקליע ברגל? הו, לא. הוא, הוא כמו משפחה כבר. חלק ממני. כנ"ל
החתכים והשריטות. והרסיס. לא, לא זה, הזה שבחזה. הכאבים באים
בגלים, הסוד הוא לגלוש עליהם  -  כן...טוב... זה, זה די קשה
להסביר. נו, מתרגלים, אתה יודע.
אתה מוכן להתכופף? טילי הסאגר כאן נורא מפריעים. כל כמה דקות,
כמו שעון, מטח. ממש לא בסדר. "אנשים מנסים לנהל פה חיים
נורמליים, אתם יודעים!".  -זה בסדר, אל תדאג. זה מצחיק, אבל
גם אני הייתי ככה בהתחלה.
טוב שאתה כאן, אתה יודע. אני לבד כאן, בבונקר 025177ג'. כן,
אני המנהיג פה, מס' 1, 'הבוס הגדול'. זאת עבודה נחמדה, עם
אחריות, הרבה מוטיבציה. ווופ! הם מתקרבים, כנראה. מרגמות,
מכונות יריה... צ-צ-צ... "התחכמנו, הא?". קלוט, קלוט, הם אף
פעם לא עונים, הפחדנים.
אם מצאתי את ייעודי בחיים? קשה לומר. תמיד אהבתי באלט ו...
וגננות, ו... אבל גם זה בסדר. אני אוהב את המדים, הם יפים כאלה
-  אבל אל תראה אותם ככה  -  במקור הם  י ר ו ק י ם. ובלי
קרעים.
יבשים, כן, גם זה חשוב.
בסך הכול  -  זהירות  -  סליחה, היה צרור מאחורה, כנראה שהם
כבר סגרו מסביב. מה אמרתי? אה, כן, בסך הכול אני די מאושר. יש
לי את הבונקר הכי מבוקש באזור, גליל דגם 95' והרבה פוטנציאל
להתקדמות.
כנראה שאני פשוט בר-מזל.

תל אביב, 10.94