מונולוג זה נכתב במצב של חצי שכרות לאחר לילה מזוויע
אתכם הסליחה
קצת מבולבל לי כרגע. מבולבל. אולי מבוזבז? מה מבוזבז? "מיטב"
שנותיי? הא.
"אני בז לסכנה אני צוחק ישר בפניה הא הא הא!"
אני לא צוחקת. לא בשום פנים של שום סכנה. אני לא מלך האריות,
לא מלכת האריות ולא מלכה בכלל. אני טיפשה. טיפשה. טיפשה.
"חזרה לצורך הדגשה".
אני מצטערת על כך שאני קיימת. קיום טיפשי. קיום מגוחך.
"מי ישכיח ממני שאני חי? לא יכול לסבול את קיומי".
אני לא נהנית מהקיום הזה, אני לא רוצה שהקיום יתקיים.
"מכתב- רשום, מרשם-כתוב, או אולי מכתב-כתוב, מרשם-רשום?"
רע לי לעשות רע לכך כך הרבה אנשים, אני חייבת למות. למות
עכשיו, למות מהר, לפני שיפגעו כל הנוגעים בדבר. כל הנוגעים.
בדבר. בי: בדבר. הם נוגעים בי? איחס. אני לא נוגעת בהם. אף פעם
לא. זה בכלל לא מושך אותי. מעניין מי יזכה. בעצם, אין זוכה.לא
כשכל הידידים שלך רוצים אותך ואיבדת קשר עם החברות שלך. חשבתי
לי זה שאם אני אהיה רק עם אחד מהם אז אני אוכל לצאת עם כולם
בחבורה ויהיה ממש כיף. אבל אם כרגע- ידוע לי שכולם רוצים אותי
(לעזאזל -זה ממש מוזר לומר את זה!!!) גם אם אני אחליט להרוס
להם את החברויות ולהיות עם מישהו מהם אני לא אוכל להיות איתו
בפומבי כי הם יראו וזה נבזי! נבזי. כמו ההודעה ההיא שדן השאיר
לי.
"אני רואה שאת לא מבזבזת זמן, הא?"
אכן לא מבזבזת זמן. הזמן שלי יקר. אני עומדת למות. ואין לי שום
זמן לבזבז פה. בטח שלא איתו. לעזאזל, כל הדברים האיומים ההם
שאמרתי עליו הערב. אני פוגעת בכל מי שאוהב אותי. פוגעת
בכולם. אין מפה דרך חזרה. חוץ מלשכוח הכל, לשכוח השערב הזה
אי פעם היה. להתחבא מעבר למסך האלכוהול של הערב ולא לזכור
כלום.
"לזכור ולא לשכוח? או אולי לשכוח ולא לזכור?"
למרות שדיברתי
למרות שאמרתי
למרות שהבטחתי
למרות שיואב נישק אותי
-FUCK-
אני כל כך פתטית. אני שונאת את עצמי, ועצם ההגיה של המילים
האלה גורמת לי לשנוא אותי יותר. פתטית. |
