זה מעשה באדם
   שהיה חי בתוך אולם
   ראה הכל בתמונות.
   על קיר אחד הקשת
   על קיר שני שקיעה
   אך את אור השמש
   הוא עוד לא ראה.

    כל היום היה יושב ומסתכל על התמונות
    שומע את אותו השיר וחי בלי טענות
    אוכל שאריות שמצא על השולחן
    או איזה מעדן, כך לחיות מוכן.

פזמון: או, איזה עולם נפלא
       לא חם בו ולא קר
       עולם כה נהדר
       לא אחליף בשום דבר.
       עולם מלא ביופי,
       שמצוייר על הקירות,
       וכל היום שירים
       ועל הים סירות.

    ביום אחד יפה, וכמו תמיד בהיר,
    ראה אותו האיש שחור נפרץ בקיר
    אל אותו החור רץ האיש מהר,
     ובתוך החור ראה אדם אחר.

    בוא אתי עכשיו; אמר לו האחר.
    צא לחופשי; אני אותך משחרר.
     כעס האיש על האחר, ואפילו לא ענה
     לאותו רשע כמוהו, שהרס לו ת'גינה.

פזמון: או, איזה עולם נפלא
       לא חם בו ולא קר
      עולם כה נהדר
       לא אחליף בשום דבר.
       עולם מלא ביופי,
       שמצוייר על הקירות,
       וכל היום שירים
       ועל הים סירות

    מה אתה עושה? אומר האיש אל האחר
    למה בעולמי, בורות אתה חופר?
     אמר לו אל תתמהמה; בוא מהר אתי.
     בוא ואראה לך את העולם האמיתי.

   עולם ללא תקרה, שמעליו שמים;
    עולם ללא קירות, וכל כך רחב ידים.

   צחק האיש על האחר , ושני עיניו יוקדות
   עולם כמו שאתה אומר, קיים באגדות.
   אין עולם אחר, כאן זה העולם;
    עולם כל כך יפה, עולם כל כך מושלם.

פזמון: או, איזה עולם נפלא
      לא חם בו ולא קר
      עולם כה נהדר
      לא אחליף בשום דבר.
      עולם מלא ביופי,
      שמצוייר על הקירות,
       וכל היום שירים
       ועל הים סירות

   התייאש האחר וזחל אל האור
   והאדם הראשון סתם את החור.
   הסתובב האדם והסתכל על הקיר,
   או איזה יופי; גם היום בהיר.

    וכך חי אותו אדם עם אותם שירים
    בעולם בלי אהבה, בעולם בלי חברים.
    כך רוקד אדם, ובליבו תפילה;
    או איזה עולם נפלא, איזה עולם נפלא.