החופש אני עובדת בקיטנה. את רוב שעות הבוקר אני מבלה בלשבת
ולצפות בילדים קטנים משחקים.




כשנועה תהיה גדולה, היא לבטח תהיה מנהלת. לא משנה של מה, היא
פשוט תהיה מנהלת. היא תנהל חבורה גדולה של נשים וגברים, תשלוט
בהם יפה, תגיד להם מה לעשות. הגברים יוקסמו משיערה הבלונדיני
ובטחונה העצמי, והנשים יעריצו אותה בשל היותה אישה חזקה
ועצמאית.
היא תגדל ותצליח, תלך לארוחות במסעדות יוקרתיות עם לקוחות
חשובים, תקבל הודעות בהולות לאיתורית, תסתובב עם סלולרי בגודל
מיניאטורי, תחייך לכולם בשפתיה הצבועות בבורדו עמוק, חושפת
שיניים לבנות ומבריקות.

אבל עכשיו נועה היא רק ילדה בת שש. היא אוהבת לשחק עם קבוצת
החברים הקרובה שלה ולפקד עליהם. למרות שתלטנותה כולם אוהבים
אותה, ואפילו עושים מה שהיא אומרת להם. היא אוהבת את זה, וזה
משתלם לכולם. היא קצת שמנמנה, בלונדינית, חסרות לה ארבע שיניים
קדמיות - העליונות והתחתונות, והיא מחייכת כל הזמן. בעצם,
כמעט. היא לא מחייכת כשאומרים לה מה לעשות, אפילו שהיא יודעת
שהיא ממש צריכה.



כשטל תגדל, היא תהיה מזכירה. תהיה לה חיבה בלתי מוסברת
למסטיקים ורודים וללק אדום בוהק. היא תלבש חצאיות קצרצרות
ותטופף בנעלי עקב משולחנה למכונת הקפה ובחזרה, מנענעת את ישבנה
הענוג לכל עבר. היא תפריח נשיקות אדומות לעובדים הזכרים במשרד,
תדבר בקול צייצני במיוחד, תתקשה בפעולות כמו הפעלת המחשב
ושימוש בו, ותמיד, אבל תמיד, תדאג להתלונן על כך בקולי קולות.
בהתחלה היא תצחיק את כל האנשים במקום עבודתה, אבל אחרי זמן מה
היא תתחיל להיות מרגיזה, ואז ממש מעצבנת, ואז בלתי נסבלת. הם
ימנעו משיחה ויתחמקו ממנה. כולם מלבד אחד, כמובן, שישבה בקסמה
הפרחוני. הוא יתחתן איתה, יקנה לה כל מה שרק תרצה, ויפציר בה
לעזוב את עבודתה ברגע שיוולד הילד הראשון, כדי לטפל בזאטוט זב
החוטם.

עכשיו, טל היא זאטוטה זבת חוטם. היא רק בת ארבע וחצי, צעקנית,
בוכה מכל שטות, חייבת להתערב בכל דבר (יש היגידו - סקרנית),
רעבה לתשומת לב שהיא כנראה לא מקבלת בבית. היא רזה, גבוהה
יחסית לגילה הצעיר, יש לה שיער שחור ועור בהיר, ומספר נמשים.
אין לה הרבה חברים, אבל היא מצליחה להסתדר בכל זאת, תמיד מוצאת
עם מי לשחק.



כשדניאל תהיה אישה צעירה, היא תהיה עורכת דין. היא תהיה מצליחה
וחכמה, ותגרום לכך שינתנו גזרי דין אכזריים ללא הניד עפעף. היא
תקים ותפיל חיים של בני אדם בלא יותר מנאומים משכנעים, קצרים
וקרים. היא תתחקר את העדים שלה באכזריות, תוציא מהם את כל
המידע שדרוש לה כדי לנצח. היא תמיד תנצח, וכשזה יקרה היא אפילו
לא תחייך.
היא תהיה שתקנית, אך יהיו לה מספר ידידים קרובים, שידעו מה
באמת מתרחש בתוכה. כשהיא תגיע הביתה אחרי יום ארוך של ויכוחים,
היא תניח את ראשה על הכרית ותפרוץ בבכי, משחררת את כל מה
שהצטבר במהלך היום. לאחר מכן היא תיכנס למקלחת, תתרענן,
ותתכונן למחר, עוד יום שובר נפשית. הידידים יתמכו בה בכל צורה
שיוכלו, והם יהיו הנחמה שלה. בעלה יהיה רכרוכי ומקסים, והיא
תדאג שהוא לא יכיר את אופיה האמיתי בשום אופן.

דניאל היא כמעט בת שש, ולא משנה כמה תנסו, לעולם לא תצליחו
להוציא ממנה חיוך. הבעות הפנים שלה משדרות ריחוק, אך גם
פגיעות. היא קטנטנה פיזית, ויש לה את אף הכפתור הכי חמוד שאי
פעם נראה. היא לא מובנת בכלל, איש מעולם לא הצליח לגלות אם היא
סנובית או ביישנית. אני הלכתי על שילוב.



כשאשלי תגדל, היא תהיה מורה לאנגלית בחטיבת ביניים. היא תהיה
המורה האהובה על כולם, כזו שלא נעים לך לא להכין שיעורי בית
בשבילה. היא תתיחס לכל הילדים כאילו הם הילדים שלה, תישאר איתם
בהפסקות סתם לדבר איתם, ותדאג שכולם יקבלו יחס שווה וציונים
טובים. כל שיעור היא תספר לפחות סיפור אחד על הימים שבהם היא
היתה תלמידה בבית הספר, כמה פרועה היא היתה וכמה מרדנית.
היא תחייך כל הזמן. היא לא תהיה אישה מושכת במיוחד, אבל יהיו
לה תווי פנים מקסימים, שפשוט אי אפשר יהיה לעמוד בפניהם. למרות
גילה, שיערה תמיד יהיה ארוך, בלונדיני ומתולתל.

אשלי היא ילדה, דוברת אנגלית. היא צחקנית, חברותית ואוהבת את
כולם. היא מאוד שובבה, מטפסת על כל דבר, בורחת כשנותנים לה
הוראה מסויימת, ואז אי אפשר שלא לסלוח לה, כי היא נראית כל כך
מאושרת ומקסימה. היא יכולה להתחמק מכל דבר, אם רק תרצה. היא
מתה על ממתקים, ופותחת כל בוקר בדונאט או סוכריה. בין שפתיה
האדומות תמצאו עדיין מוצץ, למרות שהיא בקרוב תהיה בגן חובה. יש
לה את האנגלית התינוקית הזו, W במקום R.



הדס עולה לכיתה א'. היא לא מדברת הרבה בכלל, אבל משועשעת
בקלות. היא לא שייכת לאף קבוצה, וכשהילדים משחקים היא בדרך כלל
איפהשהו מסביבם, אבל לא איתם. כשמישהו בא לשחק איתה, היא נראית
מאושרת, אבל המראה הביישני לא נעלם. בדרך כלל היא משחקת לבד.
יש לה שיער כהה, ופנים בהירים. היא מתלבשת בשחור-כחול. היא
לפעמים נראית כאילו היא לא ממש כאן, איתנו. יש לה את המראה
הזה, השקט והרגוע. היא נראית כאילו היא לא יכולה לפגוע בזבוב,
אבל כשהיא מתעצבנת היא מרביצה. היא ילדה טובה, עושה מה שאומרים
לה, כמעט תמיד.
היום השעון שלה התקלקל כי היא שמה אותו במים, אז היא התחילה
לבכות. רגישה. כששאלו אותה מה קרה, היא לא הסכימה לענות. הפנים
שלה נשארו אדומים עוד הרבה אחרי.

כשהדס תהיה גדולה, היא תהיה כמוני.