בארובות העיניים יש משהו שחור, משהו שקוע, כאילו לא ישנת כמה
לילות, אבל ישנת כבר כמה ימים, ובכלל היית פה מנותקת קצת יותר
מדיי זמן. שלח לך הודעה באיסיקיו הבחור שפגשת במסיבה, בואי נלך
להסתובב, בואי נשב לדבר, את קמה מהמחשב ומוצאת את עצמך על פיסת
בטון ומסביב חולות, וזה בסדר כי ממילא אין לך משהו יותר טוב
לעשות. החולצה שלו של לד זפלין, החיים שלו מבקשים משמעות,
העיניים שלו לא מבקשות אותך בכלל, למרות מה שאולי ציפית.  

בדמעות של העיניים יש משו אמיתי, את רוצה לבכות כשאת נזכרת איך
עשית פעם שירד עלייך גשם.
את חשבת כל הימים האחרונים מה את רוצה לעשות עם החיים שלך,
פתאום שלחו לך מכתב שלא התקבלת לקורס שרצית, ויותר מזה שאת
מאוכזבת, את יודעת שאת גרמת לזה בעצמך, את ידעת שזה יקרה, עם
המחשבות שלך, עם המילים שלך, הייתה לך ת'הרגשה, את חושבת שאת
הורסת, את חושבת שאת משנה משהו מתוך אנרגיות פנימיות רעות,
מטורפת. "זה לא קשור, זה לא את גורמת לזה לקרות" החבר שלך
אומר, "על תגובות רעות זה לא בכבוד שלך להגיב", ובכל זאת את
כאן, מתעקשת לשאוף כמה שאיפות מטופשות וקצת אוויר נקי, משרטטת
בדם, לא רוצה להתגייס, לא רוצה להשאר, לא רוצה לבלות, לא רוצה
להכיר, לא רוצה כלום. לא רוצה לבד ולא מוצאת שום דרך אחרת,
רוצה מטורפת, את לא מטורפת.

הוא הסתכל עלייך אז במסיבה, ישבת על המרפסת, חושך לילה, על
הפנים שלך הבהב אור, ריצד רקד. הוא מסתכל על הרחוב ואין שום
מנורה מקולקלת או מהבהבת, מחזיר את המבט אלייך ובכל זאת האור
הזה. את מסתכלת החוצה ורואה שזה הדגל שמתנפנף, ולא אומרת לו
כלום. נותנת לו לחשוב שיש לך את האור הזה, שיש בך את הכח.

אין לך כח.

בארובות העיניים יש משהו עצוב, קשיים של בנאדם, את מרגישה את
הארובות שלך שוקעות, את השיער שלך מתנפנף ברוח של נסיעה מהירה
ואת מרגישה יפה לרגע. לאור המדורה בחוף הים העיניים החומות שלך
מקבלות גוון אדמדם, צהוב מרצד, ואת נזכרת בימים שהיית קטנה ורק
את ראית שהעיניים שלך בעצם ירוקות. בדרך חזרה מהים ועד הבית
היו רק רמזורים ירוקים, עיר וחצי של נסיעה חלקה והוא אומר שזה
כמו בסרט הזה עם שלושת המכשפות. ואת לא מכשפה,
מכשפה זה לילדות שפויות שמשחקות בנדמה לי, זורמות עם אנרגיות
ודימיון, מקצינות את החיים לצד אפל או לצד בהיר טהור כל כך,
ורק שתהיינה מיוחדות. ואת לא מיוחדת. את היית שלמה עם כל הכלום
העצום הזה שקרה הלילה. לא הרווחת כלום, לא הפסדת כלום, לא הבנת
עדיין כלום.
את יודעת שירד עלייך גשם רק אם תאמיני בכל לבך שלא ירד,
ואת
לא מטורפת. את לא מטורפת.

(21.7.02
4:48  )