יש משהו מאד סקסי במתדלקת. האוברול פתאום הופך לבוש חינני, ולא
סחבה מסמורטטת על פועל דחק עם שיני זהב. ההחדרה של הפיה לתוך
האוטו היא לפתע ריגוש ולא קרקוש. השאלה המתבקשת: "לבדוק שמן
ומים?" נשאלת בטון דקיק ומתחטא, ולא בציווי קרפאטי. אני אוהב
לתדלק בתחנות דלק בהן עובדות מתדלקות.

כמובן שתבדוק שמן. תשחילי שמה את המדיד ותוציאי. פעמיים. לאט
לאט. אני מוקסם מהמיומנות הנשית בפעולות שבדרך כלל הן מוקצות
אצלן מחמת מיאוס. יש מספיק? חן חן, את נהדרת. אולי תבדקי גם
לי?

לפתע קורה נס: "אדוני, חסר לך אויר בצמיגים". אני אדונך. אולי
תראי לי איך עושים? אני תמיד מסתבך בזה. היאח, עכשיו נקבל את
המופע המלא. התכופפות, הברגה, שחרור, לחיצה, הרפיה, הברגה
חוזרת. ידיים שחורות. קצת שחור על הפנים. אינדיאנית שלי. תקבלי
טיפ ראוי.

היא יודעת לעשות הכל. היא יודעת להוסיף אויר לצמיגים, לתדלק,
לבדוק שמן ומים. שמא תדע גם לסדר לי את הצורה? תחליף אותי
בחזית החיים - אני אצטנף לי בפינתי והיא תתפוס את מקומי. תתדלק
כשצריך, תחליף לי, תוסיף לי, תסדר לי. אני רק אחיה לי.

אולי אחרי המשמרת אבוא לאסוף אותה מהעבודה. ניסע יחדיו לשפת
הים, היא עם האוברול המוכתם שלה ואני עם בגדי המצוחצחים. היא
תביט אלי ומבעד לפנים המושחמות יחייכו אלי שיניים לבנות. אני
אשטוף את פניה שוב ושוב עד שתהיה נוצצת וטרייה. מפעם לפעם
אצבעי תטייל על שפתיה והיא תטעם ממנה בכל פעם כאילו מחדש. אבחש
בשערה ואסדרו משוך לאחור. את השחור שמתחת לציפורניה נשאיר,
כאות וסימן: אשת חיל נלכדה.

ריח הדלק שלה יתמזג לו בריח המליחות של הים, אשר אין תחליף לו.
נשב ונשתה לנו כוסות בירה ענקיות, והיא תבקש עוד. נספר בדיחות
גסות זה לזו, ולא נתבייש מכלום. אחר כך כשנגיע הביתה נסתער זה
על זו בהאבקות חופשית, שממנה יותזו רסיסי אהבה אל כל העברים.
האוברול יתערבב בחולצה הלבנה הנקיה ושניהם יהיו לאחד. נחשוף
עצמנו עד הסוף. אני אחשוף נשיותי והיא תחשוף גבריותה. היא
תזיין אותי עד כלות. אחר כך תלך לה לדרכה מבלי אומר ותשאיר
אותי מתבוסס, נטול עופרת.