אלוהים: היי תות! תודה שעזרת לי למצוא את השמות של הסיטי'ס,
אני לא מצליח לזכור אותם.
תות: שטויות, תמיד. אין בעיה. אם יש דבר שאני בקיאה בו זה שמות
של כאלה שמככבים במדורי רכילות. כלומר, בהם ובחיים שלהם.
אלוהים: ואומרים שלי יש אובססיה לסלב.
תות: נכון, כי באמת לך יש אובססיה. אני מכירה אותם כקולגות, זה
שונה. יצאתי פעם עם רועי ועידו לב, לדוגמא, ידעת? וכשהייתי
קטנה אני ומורן אייזנשטיין היינו שתינו מארחות ב'זו'. ולינוי
רייך הבת בת בת זונה יצאה עם מישהו שאני יצאתי איתו, וכו'
וכו'. החיים שלי נקשרים בקשר ישיר לנצנץ.
אלוהים: אויש, בטח קולגות. פאנטזי וורלד מה שנקרא. ישבת פעם
שעתיים וחצי במסעדה עם לירון לב? היית בבית של מיכל ינאי וראית
שם סרט?
תות: אוווו. אתה כזה גיזעי אגוזים, אלוהים. אולי אפשר לצאת גם
איתך?
אלוהים: לא, את לא מפורסמת מספיק.
תות: כוסאמאמאמק. כל הבנים זונות.
אלוהים: טוב, אני חייב לזוז לטאוור.
תות: לאיפה?
אלוהים: לסיטי טאוור.
תות: למה אתה הולך לסיטי טאוור?
אלוהים: סתם, מפגש מעריצים.
תות: אתה מעריץ של סיטי טאוור? איזה חמוד.
אלוהים: אני לא מעריץ אני.
תות: נו, דיי. זה בסדר להיות מעריץ של סיטי טאוור, אלוהים. אל
תתעצב.
אלוהים: אני באמת מגיע לשם כנציג התקשורת.
תות: כן, ממש. תירגע, זה בסדר! היי, אני מכורה לטיפקס, זה לא
יותר טוב.
אלוהים: איזו תחנה זה ליד הבורסה? ליד סיטי?
תות: שישים ושבע. לסדר לך את קרן ברי?
אלוהים: אוף, ביי.
תות: שמוק.