|
המלים פוערות חללים
סוכרות את השלוה
לאגמים דמומים
בכחול-אפור
משתקפת בהם התנועה
סביב, החיים.
קרירות הרוח
התקבצות סנוניות פתאומית
והסתלקותן החטופה
מפזרים את ערפילי ערגותיי
ומציפים אותי בעיצבון מרחקים
בספקות.
שדותיי יחסרו פרח בר שנקטף. |
|
|
אשה יפה וגדולה
מושכת אותי,
בשלה, סימילוס,
ואף מבוגרת.
צעירה תחבק
אותי, אך זקנה
ומקומטת,
סימילוס, תמצוץ
לי.
ניקרכוס |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.