אישה של שדות ירוקים
תמסור:
שעורי עוד סומר
שגופי צמרמורות צמרמורות
כמו אדוות הנובעות מזיכרון המגע
תמסור
המעין שהיה, שישנו, של שלנו,
הצמיח פריחה לבנה
וריח כבד, עתיק
מימים ארוכים, מלילות אהבה
תלוי כמו אד
ומזכיר לא משכיח.
תמסור
אספתי לי זר תלוי בחדרי
להזכיר ניחוחנו, לילות סערה של
ביני לבינה.
מתחת לכר, ליד החלון המשקיף
מונח לי
נושם, ניחוחות,,,,,
הנאה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|