[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








"אל תנשקי אותי" אמרתי
ואת נישקת אותי.
"חשבתי אמרתי לא"
ועדיין לא הפסקת.

"אני אוהבת אותך.
לא ככה..."
ואז הפסקת.
עמדת מולי והסתכלת עלי.
זה היה המבט הכי חודר
והכי עמוק שראיתי בחיים שלי.

אחר כך הסתובבת והלכת.
השארת אותי שם לבד על החוף.
יותר מאוחר ראיתי אותך יושבת לבד,
שותה ובוכה, בלי קול, רק דמעות.

ניסיתי לחבק אותך
ואת לא נתת לי.
התיישבתי לידך
וחיכיתי שתסתכלי לי בעיניים.

אחרי כמה דקות של שתיקה
ליטפתי אותך, את השיער החמוד שלך.
"אני רוצה להגיד לך משהו"
ונישקתי אותך.










loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בתור בחור שהכיר
את שלמה גרוניך,
וגם עבד איתו
כמה שנים טובות,
אני יכול להגיד
בפה מלא שאין לו
שום סימפטיה
לאומנות
קונספטואלית,
ובטח שלא לתל
אביב.
ויותר מזה, הוא
גם לא יודע מה
זה אומנות
קונספטואלית.
אבל הוא יודע מה
זה תל אביב.


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/8/02 6:34
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יעלי ליליה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה