די נמאס לי להיות בן אדם לא חי ולא קיים
פוחד מהרגע שבו אחרי הכל מתפורר ונוזל לאין ספור
רגעים וקסמים מגע של שושנים
מטיפה של אהבה, הרוך, התמימות
תישאר רק אהדה.
פתאום נמאס להיות בן אדם עדיין לא בוגר ולא איתן
חושב על הרגע שבו הכל נהיה שחור ברקע טיפה של אור
שושנים ופרחים רגעים בועטים
צורחים כואבים פתאום קצת שונים
המלחמה בתוך הבית, מראה של קוצים.
שונה מכולם לא מזיל דם
מאדם לאדם נשאר בן אדם
רגשות נגמרים וכן גם החיים
ציפור קטנה שרה לה בהקיץ
שומע אלוהים פחד איומים
נמאס להיות בן אדם מואס בעולם
לא חי ולא איתן, לא בוגר ולא קיים
דמיון מושתת על כאבים מריחים
קצת שושנים ופרחים, קצת רגעים וקסמים
מטיפה של אהבה, צורחים, כואבים
הרוך, התמימות
מגע של קוצים. |
