כשאני מתבוננת בים, אני בעצם רואה את המרחב הכאילו אין סופי,
את האפשרויות העומדות בפני...
ואז אופפת אותי מין שלווה, כמו ענן שלפתע נוחת עלי...
השער מתבדר ברוח, אני עומדת דומם, כשרק המצלמה אחוזה בידי.
ואני מתעדת את את אותו רגע מושלם...
אבל גם בתמונה, אפשר להעביר את המראה, לא את ההרגשה.
לפחות כדאי לנסות.
עומדת בודדה מול הגלים המתנפצים, ומקווה שכל יהיה כל כך פשוט
כמו לשבת ולהתבונן בשקיעה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.