אני לא מחכה לך יותר.
ילדה קטנה, בשמלה קרועה, שיער פרוע,
רטובה מגשם דמעותיי
עומדת בצומת, בשביל עפר רמוס מצעדים
עמוס בכאבים, בנטישות
מאלו שעברו בו
ללא שוב.
אני לא מחכה שתציל אותי
שתבוא ותחבק ותרים אותי לשמיים
ערמה של זיכרונות שהשארתי מאחור
תקוות מטופשות שלא היו כלל
נשטפות בגשם הדמעות
ברוח החזקה שהגיעה הנה לפתע
מנערת אותי מצד לצד כמו לוחשת
אני לא מחכה לך יותר.
אאסוף חפציי, אנגב דמעותיי
אנעל את לבי במנעול
ולא אחשוב ולא אבכה עוד
אעלה על המכונית הראשונה שתגיע
ותיקח אותי הרחק,
בחשכה לא רואים את הכאב.
וכך
בשקט
איעלם לי לאיטי
ולא אהיה עוד
ולא אחכה עוד
לך. |
