אפרת אברמסון / שיר משטמה |
אתה אנוכי.
שיברת כל עצם גמישה בי.
הבאת סחוס על סחוס
בלא חומר מרדים.
השגת כל גבול שביקשת לכבוש,
גיבור-חיל,
איש לגיון רב-פעלים,
קצין-קשב.
משכת כל מטבע לזכות משנותיי הצעירות,
עשית בארצי כבשלך.
עתה נסוגות לאטך בלא תהיה ותמה,
באדישות גמורה ביטלת הכיבוש,
אדמתי חרוכה אחריך,
חתומה תחת סבלך במנוס רגליי
חוקק בסלע.
ענני אבק חום הותרת לשבק אף ראתי היחידה
ששובקת בין שיעולי שמשות אחרונות;
אחר כל אלה,
אתה אנוכי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|